יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס (ג'נטילסקי, פירנצה)

יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס (באיטלקית: Giuditta che decapita Oloferne) הוא ציור שמן מעשה ידי הציירת ארטמיזיה ג'נטילסקי משנת 1620. היצירה מוצגת בגלריית אופיצי בפירנצה. זוהי הגרסה השנייה מבין שתי גרסאות שציירה ג'נטילסקי, הגרסה הראשונה נמצאת ב-Museo di Capodimonte בנאפולי.

היסטוריה ורקע הציור הושלם ברומא, לשם ארטמיזיה חזרה לאחר שבילתה שבע שנים בפירנצה, ושם הצליחה להעריך את עבודותיו של קאראווג'ו פעם נוספת. ה"וויראליות" הנטורליסטית של היצירה עוררה תגובות חזקות עם הגעתה לפירנצה, והציור לא הוצג בגלריה. למעשה, רק בקושי רב ובעזרת חברה גלילאו גליליי הצליחה הציירת לחלץ את התשלום עבורו, באיחור משמעותי עקב מותו של קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, שנפטר בשנת 1621 זמן קצר לאחר השלמת הציור. ציור זה מייצג גם את סיפורה האנושי והמקצועי של אישה שבחרה להיות אמנית בעידן שנשלט על ידי גברים. בכך היא הצליחה: היא עבדה ברומא, פירנצה ונאפולי, נסעה לאנגליה והפכה לבסוף לאישה הראשונה שהתקבלה לאקדמיה לאמנות ועיצוב בפירנצה.

תיאור היצירה הציור מרגש לא רק בגלל הברוטליות של העריפה אלא גם בגלל תנוחתן של הגיבורות. בניגוד למתואר בציורו של קאראווג'ו (שצייר את יהודית והולופרנס בשנת 1599), כאן רואים שיתוף פעולה בין שתי הנשים, שרק במאמץ משותף מצליחות להתגבר על שר הצבא האשורי. אי לכך, הציור נתפס כמייצג את תמת "הכוח הנשי".

כחסידה של קאראווג'ו, ג'נטילסקי השתמשה בסגנון הטנבריזם שפיתח.