פסל הלבלר היושב

פסל הלבלר היושב או פסל הסופר היושב הוא פסל אבן גיר שמור במצב מצוין שהתגלה ב-1850 בסקארה שבמצרים. הפסל מהווה דוגמה לסוגת פסלי לבלרים יושבים שהיו מקובלים באמנות המצרית העתיקה. הפסל מתוארך לתקופת השושלת הרביעית (2620-2500 לפני הספירה) ומוצג כיום במוזיאון הלובר בפריז. הדמות ריאליסטית מאוד בהשוואה לפסלים ייצוגיים אחרים שנוצרו באותה תקופה.

תיאור הפסל וחשיבותו בפסל מתואר תיאור ריאליסטי ונטורליסטי ביותר של אדם לבוש בחצאית רשמית לבנה, בתנוחת ישיבה ברגליים משוכלות. על ברכיו מונח פפירוס וידו הימנית נמצאת במצב כתיבה. ככל הנראה היה בידו של האיש קולמוס שאבד. תפקידו של הלבלר במצרים העתיקה היה תפקיד רם דרג בהיררכיה המדינית ובחצר הפרעה. המשרה הייתה שמורה לאישים ממשפחת המלך והעוסק בה נגע בניהול הממלכה, תיעוד אירועים, כתיבת מכתבים, יצירת קשרים מדיניים, קשרי מסחר חוץ ופנים, וטיפול בענייני דת בקברים ובמקדשים.

הפסל מציג דמות הנמצאת בתווך בין הדמויות המשניות של משרתים והעבדים לבין דמויות הפרעונים והפקידים הבכירים. הן מבחינת התנוחה הייחודית והן מבחינת העיצוב המוקפד עומדת הדמות בקטגוריה ייחודית.

הפסל, בגובה כ-54 ס"מ עשוי ברובו מאבן גיר צבועה. אצבעות ידיו וציפורניו מפוסלים בדייקנות ובפרטי-פרטים. גופו חזק ורחב אך רפוי בשל תנוחת הכתיבה (וניתן להשוות את שרירי הגב המתוחים מול קפלי השומן של הבטן והחזה). הפטמות עוצבו על ידי שתי פיסות עץ. פניו של האיש גלויות, נסוכה עליהן הבעת ערנות ועניין ומבטן חד ומלא חיים. מבט חד זה הושג באמצעות עיצוב העיניים תוך שילוב של אבני מגנזיט שחורות מחוררות במקומם של האישונים. החלק הלבן של העין עשוי זכוכית לבנה והיא ממוסגרת בשני פסי נחושת צבועה.